אמיר קמינר בדק את עסקית הצהריים בביתו של השף ארז שטרן ונהנה ממסיבה פרטית כיפית ומאוכל מצויין


הפעם החלטתי לחרוג משגרת יומי וללכת להרפתקה. לאוזניי הקשובות גונבה השמועה שהשף ארז שטרן עורך במעונו בשיכון בבלי בתל-אביב ארוחות עסקיות שוות במיוחד. אמנם הסיטואציה של מבקר הפוקד את משכנו של שף יכולה להיות מביכה במקרה שהארוחה לא מוצלחת, אבל לפעמים צריך לקחת סיכונים.
שטרן, שעבד בעבר במסעדות ובמלונות, מתעקש כיום לעבוד רק בדירתו. הוא אף מגדיר עצמו "שף המארח בביתו‭,"‬ ומתמחה בבישול צרפתי עם השפעות ים-תיכוניות.


מחיר עסקית הצהריים הוא 150 שקל כולל שתייה‭,(‬ ואופי הארוחה נקבע לפי שיחה מקדימה עם הסועד בטלפון שטרן הפגין בקיאות חלקית בהעדפותיי הקולינריות, וידע שאני מחבב בשרים (ולכבודי נאלץ לוותר על הפגנת ההתמחות שלו בדגים‭.(‬ הוא תהה אם יש טאבואים או אלרגיות שמהם רצוי לחמוק. פירטתי את סטיותיי: בלי עגבניות חיות, טעמי קפה, פרג וקוטג‭.'‬ שכחתי רק לפרט את החולשות של יקירתי כ' שנלוותה אלי להרפתקה.

שטרן, ירושלמי במקורו, גר ברחוב שנקרא ירושלמי. הדירה הצנועה והנעימה שלו מצוידת במטבח משוכלל, והסועד מתבונן בו בשעת הפעולה. בחדר האוכל מתנוסס שלט: "כשאוכלים עם החברים הזמן אינו נחשב‭,"‬ שאותו הגה השף המהולל פול בוקוז, מורו ורבו של שטרן. החדר משקיף על גינה נאה. לא פלא שאנשי עסקים או זוגות אוהבים שכמהים לדיסקרטיות עולים אליו לרגל.

‭18"‬ הצעות נישואין נרשמו סביב השולחן הזה, ויש גם מסיבות רווקות, אבל גם אם תענה אותי בעינויי אינקוויזיציה לא אגלה לך מי הקליינטים שלי‭,"‬ מתגרה בי המארח בעודו מוזג לנו פונץ' הדרים משכר. "ואם היה לי אחוז מכל העסקאות שנסגרו כאן, כבר הייתי איש עשיר". ‬

כרסמנו משעשעי חך סימפטיים ולגמנו מרק אפונה עם ריזוטו, ואחרי שנפתח התיאבון התעלפנו מסוג של קרם-מחית מעודן וקטיפתי, שכלל פטריות בר, שמן בזיליקום, דלעת וערמונים. אהבנו גם את החיבור המבריק בין עוגת אלף הדפים שעליה נחו ריבת בצל ועגבנייה, סלט רענן של עלי בייבי בווינגרט שמן אגוזים, והקישוט - רוטב סלק עדין.

בעיקריות התרשמתי ממפגש פסגה מרתק: פרגית עוף בציפוי פריך עם רוטב תפוזי דם. הקומבינציה של הכוסברה וסלט השורשים, טעם ההדרים החמצמץ והעוף עשתה אותי אדם מאושר לרגע.

בימים של מחסור בבקר איכותי, היה זה עונג להתמכר למדליון משובח ונימוח של סינטה בקר (שרבץ על חיטה תפוחה‭.(‬ ניכר שלשטרן יש ספקים טובים. הדבר היחידי שקלקל במקצת את המסיבה היה רוטב היין האדום, שהיה דומיננטי מדי.

מאחר ששטרן עבד בעברו בתחום העוגות, הייתי דרוך ומלא ציפיות לקראת הקינוחים. כשהגיע המגש מלא ההפתעות, התברר שהוא נוצר ועוצב על-פי ניגודים (חם וקר רך וקשה וכדומה‭.(‬ המגש אוכלס בין היתר בעוגת גבינה-קינמון, גנאש שוקולד חלב, עוגת פאדג' שוקולד, יוגורט חלבה ומי ורדים, קרם ברולה לבנדר וטארט קרמבל בננות. הרשימה המסחררת הזאת הייתה ברובה טובה, אבל הייתי כל-כך מפוצץ שלא ממש הצלחתי להתענג על כל ניואנס.

רגע לפני שהלכנו, החמאנו בלב שלם למארח, שיודע בדיוק מתי להיות נוכח ולהפגין את בקיאותו באוכל ובתרבות, ומתי לתת לאורחים להתייחד לבד. היכולות והכישרון שלו הצדיקו את השקעתנו הכספית (לפעמים במזללות המבורגרים אני מוצא עצמי נפרד מאותו סכום‭.(‬ הייתי רק שמח אם שטרן היה מפגין יותר תעוזה והומור ביצירתו. נכון שהוא ממשפחה יקית ירושלמית, אבל זה לא אומר שאי-אפשר להשתובב ולהתפרע קצת יותר.