תשאלו כל אדם ובעיקר כל יחצ"ן מה המשותף לארגונים כלכליים, קבוצות ספורט, אולפני סרטים, ולידוענים מסוגים שונים? התשובה תהיה פשוטה: הציבור מגלה בהם עניין.
לחילופין, ניתן לומר כי לכל הנ"ל יש רעיון, מסר, מוצר חדש או חדשות שלבטח יהיה בהם עניין לציבור ולשם העברתם הם נזקקים לתיווך. מהו אותו מתווך? זוהי מסיבת עיתונאים. אז מהי מסיבת עיתונאים? זוהי פלטפורמה המאפשרת חשיפה תקשורתית ולאחריה היא מוגשת בצורה מאסיבית, נגישה ונוחה ללעיסה ולבליעה - לקהל הרחב. בין אם מדובר בחדשות ייחודיות, השקות מוצרים, רפורמה כלכלית, מסר פוליטי או מהפך שיווקי. אנחנו, בסטודיו שף-ארז שטרן חושבים שאנו המקום האולטימטיבי לקיום אירועי יחסי ציבור ומסיבות עיתונאים. בסטודיו ארז שטרן, נערכים מספר רב של מסיבות עיתונאים במשך כל ימות השנה.

איך מתנהלת מסיבת העיתונאים?

מסיבת עיתונאים הינה תוצר יזום על ידי יועצי תקשורת, אנשי יחסי ציבור או דוברים של ארגון, חברה או אדם פרטי, הפונים לעיתונאים בבקשה להתכנסות משותפת במקום ספציפי. הכינוס נערך לשם הצגת דברים שלא ניתן להעבירם במסגרת הודעה לעיתונות, והוא משמש להסברה תמציתית ככל שניתן, שלאחריה ניתנת לעיתונאים אפשרות לשאול שאלות על הנושאים שהועלו על ידי יוזם מסיבת העיתונאים ובנשאים נוספים מעבר למידע שההועבר.

כמה זמן מקובל לערוך מסיבת עיתונאים?

בדומה להצגה או לסרט, מקובל לקבוע כי פרק זמן הניתן לכינוס עיתונאים הוא בין שעה לשעה וחצי.
במקרה של משברים תקשורתיים שמכונסים באופן ספונטני, נדרשת התארגנות טיפה שונה, כאשר מחצית מהזמן מוקדש לפרזנטציה והעברת המסרים ובמחצית הנותרת מוקדש לשאלות העיתונאים-עצמם.

מה התכלית של מסיבת עיתונאים?

אחד היתרונות הבולטים של מסיבת העיתונאים מצד יוזם מסיבת העיתונאים הוא ההזדמנות להשיב על שאלות ותהיות באופן מרוכז במקום להתרוצץ בין מספר כלי תקשורת ועיתונאים שונים ולחזור פעם אחר פעם על אותו המסר ולהישאל את אותם שאלות. בצורה כזו גם נוצר עניין תקשורתי רב, סביב נושא או מושא שלא היו בהכרח זוכים לאותו סיקור עיתונאי לולא היוזמה.

מי הוא יוזם מסיבת העיתונאים?

יוזם מסיבת העיתונאים קובע את מועדה בהתאם לשיקולים אסטרטגיים ותוך מודעות לזירה הפוליטית, הכלכלית והחברתית. כלל חשוב בנוגע לתזמון האירוע הוא בהתחשבות במועדי סגירת עיתונים ובמועדי שידורי החדשות ברחבי המדיה הרלוונטיים, כמו גם התחשבות באירועים מקבילים סמוכים (פוליטיקאי המעוניין להודיע על מרוץ לנשיאות, לא יעשה זאת תוך כדי סופת הוריקן).

היכן מקיימים מסיבת עיתונאים?

בישראל, מיקום מסיבות העיתונאים נערכות ברוב המקרים באחת מבתי אגודת העיתונאים הפרוסים בישראל בשלוש הערים הגדולות: תל אביב, בירושלים או בחיפה. כיום, נפוץ לקיים את מסיבות העיתונאים גם בחדרים פרטיים או חדרי כנסים כמו זה של סטודיו שף – ארז שטרן.

מי מוזמן למסיבת עיתונאים?

עיתונאים המשתתפים מוזמנים לפי הרלוונטיות שלהם לנושא המועבר, ויש להתחשב בכך אלא אם יש הגיון שיווקי בהזמנת כתבים מתחומים אחרים/נוספים או מספר תחומים מקבילים. כיום מקובל להזמין גם כותבים, וולוגרים ובלוגרים שונים למסיבות עיתונאים.

מיהם השחקנים הראשיים ומה תפקידם במסיבת עיתונאים?

במסיבת עיתונאים יהיה תמיד יוזם של האירוע מחד. כפי שסיכמנו זה יכול להיות אירגון (ללא מטרות רווח או מפלגה פוליטית), חברה או אדם פרטי. בכל מצב שכזה יהיה להם איזה שהיא אג'נדה או סיפור לספר, להעביר ולדברר כלפי ציבור או קהל יעד מסויים שאליו ומאידך תמצאו את העיתונאים שתפקידם קריטי - הם יכולים לשמש שופר או סוכנים חיוביים לרעיונות ולמסרים, ומצד שני יכולים להיות אלו שיפילו את הדוברים ויפגעו במיזם ובמותג. במסיבת עיתונאים, מוכרת זכותם של העיתונאים לשאול שאלות ולהתמודד או אפילו להתעמת מול הדוברים מטעם שהרי לשם כך הוזמנו. תפקידם לבקש הבהרות ולהקשות, בעוד שאחריות המארגנים היא להרשים אותם.
בסטודיו שף-ארז שטרן אנו עובדים מול כל משרד יחסי הציבור המבקשים להשתמש בשירותי השף. הסטודיו פתוח ומתאים לאירוח של מסיבת עיתונאים לאורך כל ימות השנה.
רבים מאירועי מסיבות העיתונאים עצמם, אפילו אינם מגיעים לידיעתו של הציבור הרחב. בסטודיו שף - ארז שטרן אנו שומרים על דיסקרטיות אירועים שכאלה בדיוק באותו אופן שבו אנו שומרים על צניעותם ופרטיותם של שאר לקוחותינו הרבים.
בסטודיו שף-ארז שטרן תמצאו את המיקום (facility) האולטימטיבי המסוגל לעמוד לרשות כל לקוח, חברה וארגון המעוניים לערוך מסיבת עיתונאים או כל אירוע יחצ"ני אחר.

צלצלו עכשיו כדי להזמין מקום 050-5852785.

כחלק מהרצון של סטודיו שף-ארז שטרן לעזור ולהעשיר את כל אלה שאינם מעורים בהכרח בבראנז'ת העיתונות, על כן תמצאו כאן מספר מושגים בסיסיים בתחום ע"פ האלף-בית:
אייטם - הוא ידיעה המתפרסמת במדיה במטרה ליצור הד תקשורתי.
אימות מידע - אחד מכללי הברזל של העשייה העיתונאית, לפיו כל מידע המתפרסם חייב להיות בדוק ומאומת על ידי מקורות אמינים.
אסטרטגיית יחסי ציבור - התוכנית ממנה נגזרת פעילות יחסי הציבור ועל בסיסה פועל האירגון, הכוללת: הגדרת קהלי היעד, מסרים, מטרות ועוד.
אמברגו - כמה לא נעים, אך גם בעיסקי העיתונות משתמשים בכלי כוחני זה כדל למסור או למנוע מידע לעיתונאי. בד"כ יהיה הדבר בהתניה שהפרסום יהיה במועד שנקבע מראש (אחרת לא יספק היוזם את המידע לעיתון/לעיתונאי/לכותב הרלוונטי)
אתיקה עיתונאית - כמו בתחומים רבים בחיינו גם לעיתונאים יש כללי עשה ואל תעשה, כפי שנוסחו בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות.
אסטרטגיה - הדרך שבה משיגים את מטרות הארגון בסביבה תחרותית, כשהמטרה היא העדפתו של הצרכן את המוצר או הארגון על פני המתחרים. לכן - אסטרטגיה היא הדרך שבה ארגון משיג יתרון על מתחריו.
מאמר ביקורת - הינו דפוס כתיבה הכולל ניתוח והערכה של תחומי תרבות בידור ועוד.
בעלות צולבת - שליטה של אדם או של חברה על כמה אמצעי מדיה בו זמנית. כיום החוק הישראלי אוסר או ממתן זכות בעלות צולבת על מספר אמצעי מדיה כדי למנוע כח יתר בידיי מעטים.
ברווז עיתונאי - כינו לידיעה שאין לה בסיס. ידיעה כזו, גורמת לצחוק ולקלס של מפרסם הידיעה או מו"ל שנתן לידיעה כזו לצוף.
בידול אסטרטגי - בידול המקנה ליצרן מידע/עיתון/כלי מדיה יתרון תחרותי מתמשך בנסיבות קנייה מגוונות כלפי המתחרים שלו בענף.
דד ליין - הוא המועד האחרון שעל כתב להעביר את הכתבות למערכת.
דובר - החוליה המקשרת בין הלקוח לעיתונות. אחראי על העברת מידע שוטף לעיתונות, תגובות ועוד.
דעות - שם כולל לכתיבה עיתונאית שבה מביע הכותב את דעתו ועמדתו.
הדלפה - העברת מידע לעיתונות ללא סמכות.
הודעה לעיתונות (קומוניקט) - מידע כתוב הנמסר לעיתונות על ידי דוברים או יחצ"נים במטרה שהמידע יפורסם ויגיע בסופו של דבר לציבור הרחב. ההודעה לעיתונות היא כלי עבודה שכיח של אנשי יחסי ציבור.
הצלבת מידע - טכניקה מקובלת לאימות מידע, בדיקת מידע שהתקבל ממקור אחד באמצעות מקור נוסף או מקורות אחרים.
הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו - רשות ציבורית המפקחת על השידורים המסחריים בישראל (רדיו וטלויזיה). תפקידה של הרשות הוא לקיים שידורים באמצעות בעלי זיכיון ולפקח עליהם. מכיוון שהשידורים הם מסחריים, הם ממומנים ע"י פרסומות.
מבזק חדשות - ידיעה אקטואלית בעלת חשיבות וערכיות חדשותית גובהה המחייבת פרסום מידי (לדוגמא: פיגוע המוני).
חדשות רכות - חדשות וסיפורים בעלי ערכיות חדשותית נמוכה יותר לעומת חדשות קשות.
חייב להיכנס - ידיעות וכתבות שעורכים מחויבים לשלבם בעיתון לפי הנחיית העורך.
חמשת הממים - מרכיבי המידע הבסיסי ואבני היסוד של כל דיווח חדשותי. מה, מי, מדוע, מתי, מקום ומרכיב שישי שמצטרף - כיצד.
חופש העיתונות - אחד מערכי היסוד של כל מדינה דמוקרטית, כדי להבטיח את תפקוד השלטון יש להבטיח את אי תלותה של העיתונות בשלטון ולהגן עליה מפני איומים מצדו.
טור - עמודת טקסט בעיתון (ידוע ומוכר הטור השביעי של אלתרמן).
ידיעה - הפריט העיתונאי הבסיסי שעיקרו: מידע על אירוע בעל ערכיות חדשותית.
ידיעה בלעדית - ידיעה שאינה מתפרסמת במקביל באמצעי תקשורת אחרים.
יחוס - ציון מקור המידע בכתבה או ידיעה.
יחסי ציבור (יחצ"נות, יח"צ) - הינה פעילות תקשורתית שמטרתה להשפיע על הציבור, על קהל או על יעד מסוים, להשגת מטרות.
יחצ"ן - אדם המייצר עבור העיתונאים מידע רלוונטי עבור הלקוח שלו. עבודתו היא עבודת תיווך (בד"כ תיחשב כעבודה שקטה-של מאחורי הקלעים) בין הלקוח לציבור ע"י שיתוף של העיתונות במידע שברשותו.
יועץ תקשורת -איש יחסי ציבור המנחה את הלקוח כיצד להתנהג ולפעול מול אמצעי המדיה השונים.
כפולת עמודים - שני עמודים סמוכים בעיתון או בכתב עת.
כתב עת - מגזין המופיע בתדירות קבועה (ירחון, שבועון, דו שבועון) בדרך כלל במתכונת של חוברת.
כתבה - דיווח עיתונאי על נושא, אירוע, בן אדם וכו'. ההבדל בין כתבה לידיעה הוא בדרך כלל באורך (כתבה ארוכה יותר). ישנן מספר סוגי כתבות: מגזין, דיוקן, חדשות, צבע, ריאיון, רקע, תדמית, תחקיר ועוד.
לא לציטוט - מידע הנמסר לעיתונאי על ידי מקור מסוים (בין אם זה איש המקור ובין אם זה איש יחסי ציבור או כל אדם אחר) בתנאי מפורש שהמידע לא ייוחס לו או למקור שבשמו דיבר.
לא לפרסום - מידע הנמסר לעיתונאי על ידי מקור מסוים (איש יחסי ציבור- יחצ"ן או כל אדם אחר) בתנאי מפורש שהמידע הוא לא לפרסום.
מאמר - טקסט עיתונאי שהכותב מציג בו את עמדותיו.
מאמר מערכת - מאמר המציג את דעת מערכת העיתון. בדרך כלל בנושאים שעל סדר היום הציבורי.
מדור אישי - מסגרת קבועה בה מפרסם הכותב את דבריו בסגנון אישי.
מוביל דעה - אדם, קבוצה או ארגון העשויים להשפיע על החלטת רכישה של מוצר. המוביל יכול להיות מומחה בתחומו או מוביל חברתי (לדוגמא: ספורטאית, פוליטיקאי, דוגמן, זמרת וכו').
מועצת העיתונות - הגוף העליון של מוסד התקשורת בישראל. המועצה היא זו שגיבשה את תקנון האתיקה האמור להנחות את פעולת העיתונים והעיתונאים בישראל.
מוסף יומי - תוספת לעיתון או לכלי המדיה, בדרך כלל בתבנית של כתב עת המצורפת לעיתון יומי (לדוגמא: ממון, מוסף ספורט, מוסף בריאות, יומן ליל שבת).
מוסף פרסומי - תוספת בתוך עיתון או בכלי מדיה, בדרך כלל בתבנית של כתב עת המצורפת לעיתון (או מגזין) ועיקרו תוכן שיווקי קנוי.
מוסף שבועי - תוספת, בדרך כלל בתבנית של כתב עת המצורפת לעיתוני סוף שבוע (לדוגמא: שבעה ימים, מוסף תרבות).
ניהול משברים - כלי המאפשר לארגון להיערך לסיקור קשה ואפילו תהודה שלילית ולמזער את נזקי המשבר. משבר מהווה הזדמנות לחזק את הקשרים בין ההנהלה לעובדים, להביא ללכידות פנימית ולהפוך את העובדים לשגרירים טובים יותר של הארגון.
ניוזלטר - עיתון חדשות עצמאי של החברה או הארגון אותו אפשר לדברר לקהלי יעד שונים.
סוכנות ידיעות - ארגון שמספק תוכן חדשותי (ידיעות, כתבות ותמונות) לאמצעי התקשורת.
ספין (סחריר) תקשורתי - תוכנית יזומה וקצרת טווח המתוכננת על ידי אישים, גופים ציבוריים ו/או תאגידים המסוקרים באופן ציבורי, שמטרתה למקד את תשומת הלב של הסיקור התקשורתי באובייקט אחר, או להעניק לסיפור המסוקר הטעיה בעובדות או בפרשנות.
סקופ - ידיעה בלעדית החורגת מן השגרה ומעוררת תהודה ומשמעותיות.
עורך ראשי - עיתונאי הבכיר ביותר העומד בראש מערכת העיתון/כלי תקשורת.
עיתונות צהובה - עיתונות סנסציונית שאינה מקפידה על דיוק בעובדות. מקורו של המונח בא מן השימוש בנייר צהוב על ידי עיתונים שונים (שנבע מן הצורך להבליטם מן המבחר הקיים בדוכני העיתונים) לעומת נייר דפוס לבן בהם משתמשים עיתונים "מכובדים" ו"מהוגנים".
פובליציסטיקה - כתיבת מאמרים ודעות.
פפרצי - כינוי לצלמי עיתונות האורבים לידוענים (סלבס) ואח"מים כדי לספק תמונת לעיתונים השונים. את התמונות הייחודיות, מוכרים העיתונאים בעבור רווח גדול מן המקובל, כיוון שתפסו את האובייקט המסוקר בסיטואציה לא מיטבית, תוך הפתעה או אי ידיעתו. המניע לפירסום תמונות חשופות שכאלה היא יצירת יתר עיניין במדיה המשדרת/מפרסמת ע"י הציבור הרחב/ההמונים מה שמוביל לרייטינג גבוה יותר. מוכרת הרדיפה של צלמי הפפרצי על הנסיכה דיאנה, שהביאו בסופו של דבר למותה בתאונת דרכים בפריז, בבורחה מהצלמים שנעו אחריה.
פרילנסר - עיתונאי שאיננו נמנה עם צוות המערכת הקבוע של העיתון.
פרסום - אמצעי ליצירת דיאלוג עם קהלי היעד באמצעות תקשורת המונים. מטרותיו העיקריות של הפרסום הן: יידוע, שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. מאפייני הפרסום: תשלום עבור נוכחות במדיה, יכולת שליטה ובקרה גבוהה של המפרסם, אמינותה נתפשת כנמוכה וזאת יחסית לאמצעי שיווק אחרים כמו יחסי ציבור.
קהל יעד - בחירת הלקוח הפוטנציאלי לארגון, הבחירה קריטית וחשובה לתוצאות הקמפיין השיווקי התקשורתי.
רשות השידור שהפכה בשנת 2018 ל"כאן"- מפעילה טלוויזיה ורדיו ממלכתיים בישראל. הרשות פועלת מכוח חוק רשות השידור המחייב אותה לשדר תכניות בידור, חברה וכלכלה, תרבות ומדע (לדוגמא: ערוץ 1, רשת ב'). משנת 1969 (שנת הקמת הערוץ הראשון) ועד הקמת הערוץ השני-המסחרי, נדגמו אחוזי צפייה בלתי נתפסים של 90-100%, וזו נחשבה מדורת השבט בישראל. מכיוון שהטלויזה לא הייתה מסחרית, מומנה מכיסו של משלם המיסים, גבתה רשות השידור אגרה מכל בעל טלויזיה בישראל.
תוכן שיווקי - ייפוי למונח "פרסום סמוי" בעל הקונוטציה השלילית, כולל תוכן פרסומי במהותו אך שאינו מוצג כפרסומת אלא ככתבה.
תחקיר עיתונאי - נעשה על ידי עיתונאים המבקשים לחשוף מידע שאינו ידוע לציבור.
תיק עיתונות - תיק המכיל מידע כללי על החברה ועל מוצריה ומיועד לעיתונאים בעת מפגש של מסיבת עיתונאים.
תקשורת שיווקית (מרקום, או בלעז: marketing communication) - תקשורת תומכת מכירות, המסייעת להשגת המטרות העסקיות של הארגון. כוללת את כל סוגי האמצעי התקשורת בהם ניתן להשתמש כדי להעביר מסרים לקהל היעד (החל מיחסי ציבור ופרסום עד עיצוב כרטיסי הביקור).

כולנו - בסטודיו שף - ארז שטרן, מקווים שעזרנו לכם לקבל קצת אוריינטציה לגבי תחום העיתונאות ויחסי הציבור כך שתוכלו להשתמש בכלים אלו לטובתכם.

באם יש לכם כל שאלה אחרת, נשמח תמיד לעמוד לרשותכם בטלפון 050-5852785