אירוח עם גבינות
חברים הפתיעו אתכם ביום קיץ חם? או שמא הזמנתם את ההורים לערב חורף קר וסגרירי? או סתם כי הגיע חג שבועות? אנחנו בסטודיו שף-ארז שטרן אוהבים להמליץ על פלטת גבינות כדרך לאירוח מפנק ומיוחד. רישמו לעצמכם כמה טיפים של עשה ואל תעשה לשולחן גבינות שיהפוך למסמר האירוע.

ראשית, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה כי אתם אוהבים לארח.
שנית, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאתם אוהבים גבינות.

כחלק מתרבות השולחן והאכילה בישראל, הלחם הוא אלמנט בלתי נפרד מחוויית האירוח. תמצאו תלונות חוזרות ונשנות – הן ממבקרי אוכל והן מסועדים – על כך שגובים תשלום נוסף על הלחם המוגש במסעדות בכלל, ובמסעדות היוקרה בפרט. ומכיוון שמדובר על אלמנט תרבותי, רוב הקוראים ודאי מכירים את הסיטואציה ברוב המדינות במרחב אירופה - שם נהוג להגיש לשולחן, ללא חיוב, סלסילת לחמים פשוטים וכפריים (מה שנקרא: לחם הבית). אז למה ברוב המסעדות בארץ גובים עליו ביתר? השאלה שצריכה להישאל היא למה לא, בעצם? האם הלחם אינו אלא עוד מנה בתפריט? למה על סלט ירקות פשוט אנחנו מוכנים לשלם, אבל על סלסילת מאפים מושקעת לא?

כמה דברים שידעתם או שטרם הספקתם לשמוע על הפסטה.
הסיפור על מקור הפסטה כבר נשמע לפעמים שחוק, אך יש מי שיספרו או יזכירו כי זכות הראשונים לפסטה שמורה דווקא לסינים.
מי שהביא את הפסטה מסין הוא לא אחר מאשר מרקו פולו בסוף המאה ה-17 לאיטליה. בסין ובמונגוליה ובדרך לשם ומשם ראה מרקו פולו מגוון עמים שהשתמשו במגוון חומרי גלם ובטכניקות שבאירופה טרם הכירו. למעשה מרקו פולו חזר לאיטליה במסע יבשתי על דרך המשי. וכך למד והפנים (הוא ופמלייתו) דרכי הכנה מגוונות לפסטה טרייה בדמות ספגטי וכיסונים שונים ממולאים. מצאנו עבורכם סרטון עם מתכון להכנת בצק פסטה בסיסי עם קורטיס סטון

איך קשור ים המלח לבריאות הלב?
עם התפתחות העולם התעשייתי, המודרנה והעיור, התחילה האנשות לצרוך כמויות גדולות של מלח. מלח הינו מרכיב מרכזי בכל תעשיית המזון. מהות המלח - ראשיתו כחומר משמר, ולראייה - ספנים ויורדי ים במאות ה-14 וה-15 (ואף לפני), אכלו דגים מומלחים ובשר משומר במלח כחלק מן התפריט היומי שלהם (תפריט שלא היה מאוזן במהותו מעצם החסך בויטמינים-שנבע מחוסר בירקות ופירות). היום, המלח נחשב גם כתבלין, ועוטפים אותו בכל מיני טעמים וצבעים.
ים המלח שלנו, נחשב במשך למעלה מ-3,000 שנה כמקור נוח לליקוט מלח ע"י אדם, ועל כן האיזור המזרחי של אגן הים התיכון וארץ ישראל בפרט היוו בעבור תרבויות שונות קרקע להתגוששות ומלחמות כוח ושליטה אך גם למסחר של מלח לאפריקה, לאסיה ובחזרה לאירופה. ארץ ישראל שנחשבה כחלק מאיזור הסהר הפורה (שבעצמו נחשב גם לערש הציוויליזציה האנושית), הייתה גם חלק מדרך המשי שהובילה לא רק תבלינים אלא גם מלח.

 

הוספנו לכם סרטון (בצרפתית) על הדרך הארטיזנלית לייצור מלח בבריכות הים האטלנטי, לחופי צרפת, באיזור הנקרא גראנד. וסרטון נוסף בו נבדוק אם תוכלו להעריך את כמות המלח בים המלח

מבחינה היסטורית, נראה כי משקה הקפה עבר דרך מדינות ערב ומדינות האסלאם כטורקיה ומצרים במאה ה-16 לערך. ורק במאה ה-17 הגיע גם לאירופה. רוב ההערכות בעולם אומדות שבמסגרת המלחמות בין האימפריה העותומנית לממלכה האוסטרו-הונגרית החלה אירופה להכיר את המשקה ולסחור בו עם טורקיה. הסיפור היותר מדוייק מדבר על המצור הטורכי על וינה בשנת 1683. כאשר לאחר ההפסד בקרב, והנסיגה התורכית לאחריו גילו האוסטרים, הפולנים והליטאים (שלחמו יחדיו בקרב) את שדות הקפה שהותירו אחריהם הטורקים במדינות מהן נסוגו. ההבסבורגים נהגו לומר כי "בוינה הקמנו את בית הקפה הראשון". נו טוףףף! אז אמרו!
בעקבות כך, פיתחו האוסטרים מספר דרכים להכנת קפה, כמו קפה תורכי קפה פילטר, קפה דמוי פרקולטור ועוד.
קבלו בינתיים שני סרטונים: הראשון המדבר על תעשיית הקפה בחיפוש אחרי טעמים מעולים וייחודויות, והשני מציד הכנת סוגים שונים של קפה בעולם. צפו ותהנו

 

לייעוץ ופרטים נוספים

מלאו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו: 050-5852785
כתובתנו: דרך בן צבי 84, תל אביב

לידעתכם אנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את חווית הגלישה באתר שלנו. מעצם הגלישה באתר הנכם מסכימים לשימוש בקבצי עוגיה.