תריסר עובדות שלא ידעתם על קרמבו

• הקרמבו התחיל את דרכו כממתק בשנות הצנע, מאחר ויוצר מחומרי גלם זולים וזמינים. הוא הושתת על תעשיית הגלידות שהשמישה את החלמונים ולא ידעה מה לעשות עם עודפי החלבונים.

• כמו בחלק ממדינות אירופה, גם בישראל של שנות ה-40 נמכר הממתק בארץ תחת השם "כושי", אך כיום ולאורך השנים, רבות מן המדינות אימצו שמות פחות פוגעניים ובחרו בשמות יותר "תקינים פוליטית".

• לא כולם יודעים, אך הקרמבו הומצא בכלל בדנמרק (ולא בישראל) במאה ה-19, לפני כמאתיים שנה.

• חברת ויטמן החלה לייצר את הקרמבו כבר בשנת 1967. כאשר בהמשך נרכשה ע"י גלידות שטראוס, אך המשיכו לייצר קרמבו. חברת ויטמן היא זו שנתנה לו את השם הנהוג עד היום המשלב את השם "קרם" והמילה "בו", כלומר בתוכו.

• בישראל, הטעם הפופולארי ביותר של קרמבו הוא וניל, ואחריו טעם מוקה. לאורך השנים נעשו ניסיונות לפתח טעמים שונים כמו תפוז, תות ובננה. אך מחקרי צרכנים הראו שלמרות שהחך הישראלי צמא לריגושים, אין ביקוש אמיתי לטעמים חדשים בקרמבו.

• עד היום הקרמבואים נעטפים ידנית בסוף פס הייצור. זאת כיוון שעדיין לא הומצאה המכונה העדינה דיה כדי לעטוף את הממתק העדין הזה, אשר נמעך בקלות. עובדות פס הייצור העוטפות את הקרמבו כל כך מיומנות שקצב העטיפה שלהן מסחרר – שתי שניות לקרמבו!

• הטמפרטורה האידאלית לשמירת קרמבו היא בחדר ב-15 מעלות (או מקרר היינות שלכם בבית).

• כמעט 70 אחוז אוכלים את העוגיה בסוף, 12% אוכלים את ראשית את העוגיה, 10% אוכלים את הקצף והעוגיה יחד ו-4% כל פעם אוכלים בדרך אחרת.

• המלצות לאכילת קרמבו בדרכים יצירתיות:
נסו להקפיאו ולאכול אותו כקינוח קפוא. ניסיתם פעם לחמם את הקרמבו כרבע דקה במיקרוגל (אל תשכחו להסיר תחילה את נייר הכסף, כמובן)? הדנים למשל, נוהגים למעוך אותו ולהוסיפו כתוספת לגלידה.

• בישראל: גלידות שטראוס/יוניליבר מובילה את שוק הקרמבו עם כ-50% מנתח השוק ומכירות של 53 מיליון קרמבואים (או אם תרצו: 300 אלף יחידות ביום – בשיא עונת הקרמבו) מדי שנה.

• הישראלים הם צרכני הקרמבו הגדולים בעולם, אך אפילו אצלנו – צריכת קרמבו עולה דווקא בסופי שבוע.

• חברות התעופה לא אוהבות להגיש או להציע קרמבו. איך אנחנו יודעים זאת? אם תחשבו על זה, בזמן טיסה ובגלל הפרשי לחץ האויר במטוס, הקרמבו נוטה להתכווץ. קצף הביצים שבקרמבו פשוט מכיל הרבה אויר שיוצא החוצה בזמן טיסה בתוך המטוס.