מלון המלך דויד
כירושלמי במקור, לשף ארז שטרן פינה חמה למלון המלך דויד לאור חשיפתו בשנות ילדותו והתבגרותו. המלון עצמו שהינו אייקון אדריכלי ועיצובי, מלונאי ותדמיתי מן המעלה הראשונה, המייצג את ירושלים וישראל כאחד. אהבתו של ארז לעולם מלונות היוקרה לא נעלמה מעיניכם (וגם לא משירו של בוב מארלי אל אהבה אחת - שהבאנו כאן למטה).
למרות שבתנ"ך מצויין כי דוד המלך היה איש צבא מיומן וטקטיקן מלחמה (כמו בשיר של הגששים), ובשל כך, אלוהים לא איפשר לו לבנות את בית המקדש. אך למרות היותו אלרמיסט ומצביא צבאי, עדיין היה בו גם צד עדין שאהב נשים לרוב, ולפי הסיפורים התנה אהבים עם רבות מהן. לכן הבאנו מטה, את מוטי פליישר השר על אבשלום (שאיך נאמר בעדינות), ניסה לחטוף מאחיו ומאביו - המלך דוד, גם את המלכות וגם נשים מהרמונותיו. דוד המלך היה ידוע גם באהבתו לאומנות ולאסטטיקה בדמות ניגון על נבל (כאן ביצירתו של קופרין על מחסומים מסתוריים/בריקדות מיסתוריות). אם רציתם לדעת איך לבחור חדר בבית מלון, פה תמצאו בית מלון בדירוג חמישה כוכבים דה–לאקס הממוקם אל מול חומות העיר העתיקה בירושלים. עם הקמת המדינה החל לשמש כבית הארחה רשמי של אורחים רבי מעלה (מה שהיום קוראים אלפיון עליון) שבאו הנה. בין אם הם אישים חשובים ובין אם ידוענים ומפורסמים.
ראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, והוא נחשב ליהלום שבכתר מקרב מלונות ישראל. המלון הוא אחד מבין עשרת המלונות הראשונים שהתאגדו בשנת 1928 לכדי רשת LHW (או Leading Hotels of the World). כאשר יוקרתו וזוהרו עדיין שולטים בכיפת המלונות בישראל. בנוסף, המלון זכה לפרסום רב ולככב במספר סרטים. בגלל מצובו, הוא חלקו פונה מערבה – אל העיר החדשה, כמו גם צופה מזרחה – אל מול העיר העתיקה. המלון מלווה את ההיסטוריה של מדינת ישראל וזו הירושלמית מימי המנדט הבריטי (שלו הקדשנו סדנא בנושא), דרך מלחמת העצמאות, חלוקת ירושלים, איחודה מחדש, ועד ימינו אלה.
בשנת 1929 יזמו בני משפחת מוסרי (משפחה יהודית אמידה ממצרים), הקמת מלון פאר בירושלים, עם שותפים נוספים. בניהם יוסף קאטוואי ביי (שר האוצר המצרי באותה עת), הברונים אלפרד ופליקס דה מנשה, ומשפחת דה פיצ'וטו.
לצורך ההקמה נוסדה "חברת מלונות ארץ ישראל" שרכשה מהפטריארכיה היוונית – אורתודוקסית של ירושלים שטח בן 18 דונמים ברחוב שנקרא אז "רחוב יוליאן" (לימים שונה שם הרחוב למלך דוד). השטח שנרכש נבחר בזכות מיקומו, ובזכות הנוף הנשקף ממנו. קרבתו של המלון למגדל דוד ולקבר דוד העניקה את ההשראה לשם שנבחר עבורו המלך דוד. השם נועד לשקף הדר מלכות ואת השאיפה לחיים היפים, כפי שהיה מקובל במלונות הפאר של אירופה וארצות הברית באותה תקופה, ובה בעת להיות סמל לעם היהודי וחזרתו לארץ-ישראלי. השטח נמצא מערבית לגיא בן הינום, בסמוך למרכז המסחרי בממילא ולשכונות היהודיות ימין משה ומחנה ישראל. כמה שנים לפני כן הוחל בבניית מרכז ימק"א ירושלים מעברו השני של הרחוב, ועם סיום בנייתו ניצבו שני המבנים המרשימים זה מול זה.
המלון נפתח לציבור ב-20 בדצמבר 1930, ובכדי לשמור על רמה שטרם נראתה קודם בעיר (המקודשת לשלוש הדתות המונוטאיסטיות), הובאו מדי יום חומרי גלם ומצרכי מזון אל המלון ברכבת מקהיר (שדרך אגב, הייתה המשכה של רכבת האוריינט אקספרס שהגיעה מאיסטנבול, דרך ביירות). צוות המלון הובא מכל רחבי העולם. המלצרים הובאו ממצרים או מסודאן, צוות ההנהלה שנשכר היה שווייצרי והשפים שהובאו – איטלקים. לאור מצב גאו פוליטי מקרטע לקח למלון כשנתיים מרגע פתיחתו, להתאושש ועסקי המלון החלו לפרוח, ואף להביס את מלון פאלאס המתחרה שנבנה בסמוך בידי המועצה המוסלמית העליונה.
בצר לו, חכרו שלטונות המנדט הבריטי את האגף הדרומי של המלון בשנת 1938, דבר שהפך את המלון למקום מושבו של מינהל השלטון הבריטי בפלסטינה – א"י. הודות לחכירה זו עבר המלון משורת הפסד למאזן רווח. המרי העברי של המחתרות הפגיש ביולי 1946, את הבריטים עם פיצוץ (של אירגון האצ"ל) באגף הדרומי של המלון על כל קומותיו. בפיצוץ נהרגו 91 איש, ועשרות נפצעו. האגף שפוצץ לא שוקם, והצבא הבריטי העביר את משרדיו לחדרים אחרים במלון. בעוד שרק אנשי מינהלה בריטיים הורשו להתגורר בחדרי המלון הנותרים.
לאחר עזיבת הבריטים את ירושלים ב–48, המלון הפך למפקדת ארגון הצלב האדום הבינלאומי, אולם מיקומו – על קו התפר בין העמדות הישראליות לבין העמדות הערביות על חומות העיר העתיקה, מול עמדות הליגיון הירדני– הביאו את אנשי הצלב האדום לעבור לבניין ימק"א ירושלים הממוקם מאחורי מלון המלך דוד, ולפיכך היה מוגן מירי ישיר מכיוון העיר העתיקה. בסיום הקרבות שורטט "הקו העירוני", בעוד בניין המלון מצא עצמו כקילומטר מקו הגבול.
בתחילת 1958 רכשה משפחת פדרמן (עד אז, בעלת מלון דן תל אביב, אך כיום בעלת רשת שלמה של בתי מלון) את מחצית המניות של חברת מלונות א"י, בעלת המלון. הירושה שקיבלו הפדרמנים היה אגף דרומי הרוס, וקירותיו המזרחיים שטרם שופצו מהפצצות המלחמת חייב עבודות שיפוץ ושיקום המלון. השיפוצים כללו הכנסת שירותים ואמבטיה בכל חדר, כמו גם התקנת מערכות חימום ומיזוג מרכזיים. השיפוץ חייב הקפדה על שימור צביונו ועיצובו המקורי של המלון, על סגנונו המזרחי המיוחד. רהיטי הלובי המקוריים שופצו והושארו במקומם. בשנת 1968 הסתיים שיקומו של האגף הדרומי, אשר הוסיף 56 חדרים ל-100 חדרי המלון.
באמצע שנות ה-60, ביקשו במשפחת פדרמן ע"פ חזונם, להוסיף עוד שתי קומות למלון בעוד עיריית ירושלים אישרה זאת בתנאי שתיבנה קומת ביניים נוספות שתוכל לשמש את הצבא והעירייה כעמדות תצפית ולחימה. אנקדוטה שאפשר לספר על התוספת, נוגע לחיפוי קירות האבן של המלון. האבנים הוורודות המקוריות שציפו את המלון, הובאו בשנות ה-30 ממחצבה בחברון. אך האבנים הללו לא היו זמינות בכל ישראל, באותה עת. אלא שמלחמת ששת הימים איפשרה לקבלנים להגיע לחברון ולרכוש מאותה מחצבה את אבן החיפוי. יש לציין שלאחר המלחמה לא היה לצבא עוד צורך בקומת הביניים, ותוכניות הבניין שונו כך שהקומה הפכה לקומה טכנית של המלון.
לאחר איחוד העיר והתחרות שבאה בעקבותיה
אף שאיחוד העיר הוסיף מלונות רבים ממזרח ירושלים למצבת המלונות של ירושלים, המשיך מלון המלך דוד לשמר את מעמדו כחוד החנית בענף המלונאות של ירושלים (וככזה, היה הרווחי במלונות דן לאורך שנים). אולם, בצד הגידול בתנועת התיירות, גברה גם התחרות בענף. רשתות בתי מלון יוקרה בינלאומיות זיהו את הפוטנציאל התיירותי של העיר והחלו לפתוח בה מלונות. רשת אינטרקונטיננטל כבר הייתה מיוצגת בעיר עם מלון במזרח העיר בעל נקודת תצפית מרהיבה על פסגת הר הזיתים (מלון חדש יפתח במהלך 2025 בצידה המערבי של העיר). רשת הילטון הצטרפה עם מלון חדיש בגבעת רם (שהפך ברבות השנים חלק מרשת הולידיי – אין), וחברת המלונות הקנדית קנדיאן פסיפיק (שהפכה עם השנים לרשת פיירמונט היוקרתית) פתחה את מלון פלאזה בלב העיר, שהפך בשנות השמונים חלק מרשת שרתון. גם רשת הייאט פתחה מלון גדול ומפואר באמצע שנות השמונים על צלע של הר הצופים ומכיוון שהיה קרוב לבית הוריו – עבד בו ארז תקופת הכשרה ראשונית (ישר אחרי שסיים את שירותו הצבאי).
בין השנים 1996-97 נערך במלון שיפוץ מקיף נוסף, על מנת להכין אותו לאלף החדש ולתחרות מצד מלון הילטון שהתעתד להיפתח לא רחוק ממנו (כיום מלון מצודת דוד). השיפוצים בוצעו בפיקוח אדריכלי הפנים: אדם טיהאני ולאה מלר.
גם השף ארז שטרן עבר שתי תקופות בחייו בעבודה במטבחי המלון. פעם אחת בהיותו מתלמד מטעם מכללת הדסה בירושלים. ופעם נוספת כטבח במטבח הלובי. שם למעשה גילה את אהבתו העזה לתה מנחה, והחל להתעמק בשירות אפטרנון תה.
כיום תמצאו במלון 206 חדרים, וסוויטות מפנקות. בקומות הקרקע והמרתף של המלון ממוקמים אולמות וטרקלינים מפוארים. חדרי האורחים במלון מסודרים לאורכו של מסדרון מרכזי אחד החוצה לאורכה של כל אחת מקומות האירוח. במלון, בר האוריאנטל הותיק והאלגנטי, חדר קריאה (בו תוכלו לקרוא ספרים בניחותא) מסעדת לובי חלבית ומסעדת בשרים בסגנון פיין דיינינג.
המלון נבנה לפי תוכניותיו של האדריכל השווייצרי אמיל ווט (Emil Vogt) בשיתוף עם האדריכלים בנימין צ'ייקין ו-ג. ה. הופשמיט (G.H. Hufschmid). המלון בנוי כמלבן שאגפיו הדרומי והצפוני בולטים מעט מקו החזית הקדמית והחזית האחורית ויוצרים מבנה בצורת האות H. בתקופת פתיחתו, היה המבנה חריג בנוף הירושלמי בשל גובהו. העיצוב הכללי נקי מקישוטים ודקורציות, למעט החלונות והמרפסות של המלון היוצרים הרמוניה ויופי פונקציונלי וצנוע. המאפיין שנותן למלון את אופיו ומראהו הייחודי הוא חיפוי אבן אדמדמה, בעיבוד גס (טובזה), שיוצר גוון עשיר וניגוד בינו לבין חלונות הזכוכית בצבע טורקיז.
אם אתם חולמים על סיור קולינרי עם שף פרטי בעיר הבירה, תוכלו למצוא מבחר פתרונות שכאלה עם השף ארז שטרן. כל שנותר לכם לעשות הוא להרים טלפון למספר 050-5852785 ולהנות משרותיו.
Thank you for rating this article.
