החוקים להבאת יין למסעדות

יין, חוץ מהיותו אחד משמחות החיים הוא מרכיב מרכזי (גם ולמרות היותו נמזג לצד האוכל) בזמן סעודה. על אחת כמה וכמה בארוחת של תפריטי טעימות בין אם בקרב חברים או עם בני משפחה קרובים ואפילו עוד יותר כאשר אתם מתכננים יציאה למסעדה. אז קבלו מאיתנו כמה כללי אצבע של עשה ואל תעשה בהבאת יין למסעדה.

המנהג להביא יין מהבית למסעדה (או כפי שהדבר מכונה: BYOB – Bring Your Own Bottle) הפך בשנים האחרונות פופולרי יותר ויותר – גם בישראל. על מנת לאפשר לכם להנות מאותו בקבוק מיוחד ולמנוע אי-נעימויות שעלולות להיווצר אל מול המסעדה ושאתם מתעתדים לבקר. בסטודיו שף - ארז שטרן אנו ממליצים להכיר מספר "כללי טקס" וחוקים לא כתובים, אשר יעזרו לכם להבטיח שהחוויה שלכם תהיה טובה לפחות כמו הבקבוק אותו הבאתם.

אל תעשו זאת על מנת לחסוך כסף
כשאתם מביאים אתכם בקבוק יין, אתם בעצם אומרים למסעדה "יש לי משהו בבית שאני אהנה ממנו יותר ממה שיש לכם להציע לי". לכן, אם עושים את זה, כדאי להביא יין מיוחד, אולי כזה ששמרתם במקרר היין שלכם לאירוע מיוחד או יין מבציר ישן. בשום מקרה – אל תביאו יין זול! על היין להיות "ראוי" ולכבד את המסעדה בה אתם סועדים. יין מהסופר, כזה שמתחת לרמה של תפריט היין של המסעדה, בהחלט עשוי להיחשב כעלבון ויתכן שלא יסכימו לפתוח לכם אותו. אתם תצטיירו כקמצנים … וסליחה שאנחנו צריכים להגיד לכם זאת בפרצוף: דיי בצדק.

הודיעו למסעדה מבעוד מועד
מקובל לעדכן את צוות המסעדה שאתם מתכוונים להביא עמכם יין. מרבית המסעדות בארץ תסכמנה לכך, אך התנאים עשויים להשתנות ממסעדה למסעדה. יש כאלה שיבקשו פר בקבוק, ויש מקומות שיבקשו פר אורח/סועד.

שאלו מהו גובה "דמי החליצה"?
מסעדות נוהגות לגבות תשלום עבור בקבוק היין שאתם מביאים. תשלום זה, אשר מכונה "דמי חליצה" או "דמי פיקוק" או "דמי ביקבוק" (באנגלית: corkage fee) משמש בעצם עבור שירותי המלצר אשר פותח את הבקבוק ומוזג לכם, כוסות היין, השמפנירה או הדקנטר שהמסעדה מעמידה לרשותכם, וכמובן – גם עבור אובדן ההכנסה מזה שאתם לא מזמינים יין מהתפריט של המסעדה…
דמי חליצה המקובלים במסעדות בישראל נעים בין 30 ל-60 שקלים לבקבוק (אם תביאו שני בקבוקים – תשלמו פעמיים), בעוד שאולמות אירועים יבקשו עלות של 10 עד 15 שקלים פר מוזמן.

וודאו שהיין לא נמצא בתפריט היין של המסעדה
כמו בשיר מהאיים הבריטיים (המושר כאן ע"י הסווינגר-סינגרז) על "מה עושים עם ספן שיכור?" על פי "כללי הטקס" המקובלים, המסעדה יכולה לא להרשות לכם להביא יין אשר נמצא בתפריט שלה (הרי המטרה מלכתחילה בהבאת היין היתה שהיין יהיה מיוחד ולאו דווקא לחסוך בעלויות, זוכרים?). ישנן מסעדות שמקפידות יותר על כלל זה, כאלה שפחות (האם אפשר להביא את אותו היין שנמכר במסעדה, אך משנת בציר אחרת?) וכאלו שבכלל לא. בכל מקרה, כדאי לוודא לפני שמגיעים.

דאגו שהיין שלכם יהיה מוכן לשתיה
אם אתם מביאים יין לבן, דאגו לקרר אותו מעבר לטמפרטורת ההגשה הרצויה. סביר שהיין יתחמם במעט מהרגע שאתם מוצאים אותו מהמקרר בבית ועד שתגיעו למסעדה ויכנס לשמפנירה.
אם אתם מביאים יין אדום שתרצו לחדרר, וודאו עם המסעדה שהיא יכולה לספק לכם דקאנטר.

הציעו את היין לטעימה
אם למסעדה יש מלצר יין (מה שנקרא בהגה המקצועית סומולייה) או שאתם מתרשמים שמי שמטפל בכם מבין ואוהב יין, יהיה נחמד מצדכם לתת לו לטעום ולשאול להתרשמותו מהיין שהבאתם. מלצר היין סקרן לטעום יינות שלא נמצאים בפורטפוליו של המסעדה ויידע להעריך את המחווה (במיוחד אם היין שלכם שווה) ואף יתכן שתחסכו לכם את דמי החליצה!
ותודה לאבישי פופוביץ על העזרה בכתיבת המאמר.

באותה מידה, וודאו את רשימת הפלייליסט (מוסיקת הרקע) של המסעדה. בטח תסכימו איתנו שמוסיקה יכולה לעזור בהנאה כוללת וחווית שירות בזמן האכילה כדי להגיע לאירוע המושלם.

האם ידעתם?
בארצות הברית, בדיוק כמו אתר טריפאדוויזור, גם לאוהבי מסעדות ולמי שמבקרים בהן תכופות ישנו אתר (שהוא גם אפליקציה) בה כל אחד יכול לשתף מניסיונו על מסעדות המחייבות עבור דמי חליצה. נסו ותהנו: https://corkagefee.com/