מלח

איך קשור ים המלח לבריאות הלב?
עם התפתחות העולם התעשייתי, המודרנה והעיור, התחילה האנשות לצרוך כמויות גדולות של מלח. מלח הינו מרכיב מרכזי בכל תעשיית המזון. מהות המלח - ראשיתו כחומר משמר, ולראייה - ספנים ויורדי ים במאות ה-14 וה-15 (ואף לפני), אכלו דגים מומלחים ובשר משומר במלח כחלק מן התפריט היומי שלהם (תפריט שלא היה מאוזן במהותו מעצם החסך בויטמינים-שנבע מחוסר בירקות ופירות). היום, המלח נחשב גם כתבלין, ועוטפים אותו בכל מיני טעמים וצבעים.
ים המלח שלנו, נחשב במשך למעלה מ-3,000 שנה כמקור נוח לליקוט מלח ע"י אדם, ועל כן האיזור המזרחי של אגן הים התיכון וארץ ישראל בפרט היוו בעבור תרבויות שונות קרקע להתגוששות ומלחמות כוח ושליטה אך גם למסחר של מלח לאפריקה, לאסיה ובחזרה לאירופה. ארץ ישראל שנחשבה כחלק מאיזור הסהר הפורה (שבעצמו נחשב גם לערש הציוויליזציה האנושית), הייתה גם חלק מדרך המשי שהובילה לא רק תבלינים אלא גם מלח.

הוספנו לכם סרטון (בצרפתית) על הדרך הארטיזנלית לייצור מלח בבריכות הים האטלנטי, לחופי צרפת, באיזור הנקרא גראנד. וסרטון נוסף בו נבדוק אם תוכלו להעריך את כמות המלח בים המלח

ממשלות ישראל משנות החמישים, השישים והלאה (וכירושה ממשלת המנדט) מימשה את הפוטנציאל שבמחצב ושמו מלח אשר בים המלח. ואכן נתנה זיכיון ובלעדיות לחברה ממשלתית בשם תעשיות מלח (שלאחר מכן אוגדה תחת חברת אם בשם כימיכלים לישיראל) לייצר ולשווק את תוצרי ים המוות. כיום החברה מיצאת את רוב התוצרים של ים המלח לכל העולם. בישראל גאים כמובן על הפרודוקטיביות הגדולה של מחצב הטבע והחברה לתעשיות מלח שיודעת למסחרו. אך כשוק מקומי, אנו גם נחשבים כצרכנים אובססיביים של מלח.

מה היא קצובת מלח יומית?
מדובר על כפית מלח שולחן שהינה סך כל הכמות המומלצת לצריכה יומית. משקלה של כפית מלח עומד על 6 גרם, בעוד שכמות הנתרן בו 2,500 מ”ג.
הרפואה המודרנית ממליצה על מתינות בצריכת מלח ונתרן, ועל פי סקר של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה על מצב הבריאות והתזונה הלאומי לשנת 2006 בקרב מגזר הבוגרים (גילאי 25-65 שנה), התגלו מספר נתונים מפתיעים. הראשון מצביע על הבדל משמעותי בין המגזר הערבי (צריכה של 1800-2000 מ”ג נתרן ביום), לעומת המגזר היהודי שבו צריכת הנתרן גבוהה יותר (סביב 3,000 מ”ג ביום). שימו לב שמספרים אלה רלוונטים לגילאי הבוגרים (שנשענים על הוראות מפורשות של רופאים), לעומת צריכה גבוהה יותר (חסרת רסן - יש לומר) בגילאים הצעירים.
הנתון המפתיע השני להבדל בצריכת נתרן בקרב ישראלים נוגע במגדר: נשים (2,300 מ"ג) וגברים (3,300 מ"ג).
המלח הוא לא רק תוסף למזון אלא אף מצוי באופן טבעי ברוב המזונות שאנו אוכלים. רוב רובו (70-80%) של הנתרן אותו אנו צורכים בתפריט היומי מגיע ממזונות מעובדים ומתועשים כדוגמאת שימורים או קפואים (סלטים מוכנים, רטבים, אבקות מרק, לחמים, גבינות, נקניקים). 12% ממנו נמצא באופן טבעי במזון, כאחד המרכיבים שלו (פירות וירקות, בשר ודגים). עשרת האחוזים הנותרים נובעים כתוצאה מהמלחת המזון בזמן בישול ובפיזור מהמלחיה בעת יושבנו לשולחן.

צריכה עודפת וגבוהה באופן קבוע של מלח, מגדיל את הסיכון לפתח יתר לחץ דם. וזה מצידו גורם להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

איך אפשר להפחית ולהגביל בכמות המלח?
• ההמלצה הגורפת של מירב הרופאים והדיאטנים היא להפחית בצריכת המלח (נתרן) בהדרגה – שהיא-היא מילת המפתח. כאשר מפחיתים בבת אחת את כמות המלח במזון הוא עשוי להיות תפל ולא טעים ולגרום לנו לחסך שיגדיל את צריכה בסופו של דבר. לכן חשוב לצמצם באופן הדרגתי את צריכת המלח והמזונות העשירים בנתרן ולהסתגל לטעמים חדשים במזון. היאזרו בסבלנות כיוון שמדובר בתהליך שנמשך אפילו מספר חודשים.
• קיראו היטב את התוויות שעל גבי המזונות המוכנים שאתם קונים במרכולים או בכל קניות אחרות. השוו את תכולת הנתרן (המופיעה בטבלת הסימון התזונתי) בין יצרנים שונים ובין מזונות שונים והעדיפו מוצרי מזון דומים בעלי תכולה נמוכה יותר של נתרן.
• השתמשו בתבלינים כתחליף למלח כגון שום, בצל, פלפל שחור או תערובות טבעיים האהובים עליכם.
•הקפידו להימנע, ולא להוסיף מלח לצלחת שלכם מהמלחייה שעל השולחן.
• עדיף להשתמש במזונות טבעיים ולא משומרים, כי עצם השימור מחייב תוספת מלח גדולה.
• החליפו את חטיפי הצ’יפס והממתקים, בנשנושים יותר בריאים. כגון, פירות וירקות טריים, פירות מיובשים, פיצוחים לא קלויים (כיוון שבתהליך הקלייה המתועש-משתמשים במלח), יוגורט עם גרנולה.
• העדיפו ארוחה משפחתית בבית - בהכנה אישית, על פני אכילה בחוץ ו/או קנייה של אוכל מוכן. הסיבה היא שמזונות אלה יהיו עשירים במלח.
• היו מודעים כי בשר כשר מכיל כמויות גדולות יותר של מלח מאשר בשר שנשחט באופן כשר - אך לא הוכשר (במלח).
• הימנעו מאבקות מרק שהינן מקור עיקרי למלח בתפריט היומי.
• רטבים לסלטים מכילים הרבה מלח אף הם. צרו ויניגרט באופן עצמאי ע"י שימוש בלימון, שמן זית, פלפל, שום ומעט חרדל.