אספרגוס
כיצד הפך האספרגוס מירק של עניים, לירק יוקרתי ומבוקש? בעולם של שפע ורב גוניות קולינרית, אספרגוס נחשב לאחד הירקות האלגנטיים והיקרים ביותר. בין אם זה במסעדות פיין דיינינג, אצל הירקן השכונתי או במרכולים. זה כבר נהיה אפילו סוג של סטנדרט להגיש אותו בגאווה לצד סטייק בקר משובח או פילה דג ים בליווית יין לבן תואם שהמליץ הסומלייה.
לשמחתנו, נכנסה המילה אספרגוס בגרמנית (Spargel) כחרוז לשיר הרומנטי (משנות ה-20 של המאה הקודמת) על ורוניקה... אך לא תמיד נחשב האספרגוס לירק ייחודי באירופה. בימי הביניים – האספרגוס, היה אפילו נחשב לזבל של ממש, מזון נחות שרק דרי הספר, הקבצנים, העניים או מכשפות היו מלקטים מהשדות כי היה להם מעט מאוד אופציות אחרות.
איך זה הגיע למצב שכזה? הכנסייה ואנשי רפואה של התקופה נחרדו מהירק הזה באופן מוזר וקיצוני. מסתבר שאכילת אספרגוס (כמו רבים מהירקות הירוקים), גורמת לחומרים הכימיים שבו לשתן אקסטנסיבי. אך במקרה של האספרגוס זה לא היה הדבר היחיד, אלא שאחרי אכילתו ריחו של השתן מצחין בצורה קיצונית. מסתמן שריחו החריף – הוא זה שיצר בקרב הממסד הכנסייתי והקהילה הרפואית את הזיהוי והקישור לעולמות הטומאה, הזוהמה והחטאים, והוא הודר לחלוטין משולחנות האצולה והכנסייה המכובדים.
אבל, כאשר הומלך לואי ה-14 (במחצית המאה ה-17) שבתקופתו נבנה ארמון ורסאי הומצא סיפור שהפך לאגדה שמסתובבת סביבו (שאין לדעת לאשורה) כי באחד הימים כאשר הילך בגינת הירק עם בת לוויה שהייתה ככל הנראה אחת ממאהבותיו, בין ערוגות הירקות עד שהגיע לשורה בה גודל האספרגוס (בין אם נועד כקישוט לשולחנות המשתים בארמון או כמזון לבנאים שבאו מקצות פשוטי העם שבנו את ארמון וורסיי). המלך, שוחח עם גנן החצר והחליט שבא לו להציע למאהבת זר של גבעולי אספרגוס שראה – בהבטיחו לה מתנת ניחומים על היותה פילגשו ולא לשאת אותה לאישה – כתר זהה לכתר האספרגוס.
בהמשך, ומבלי להתייעץ עם רופאיו או אנשי הכמורה, לואי ה-14 פשוט ביקש מטבחיו לבשל מהאספרגוס עוד באותו יום ולהתנסות בחמשת החושים. מאחר ובמטבח כמו גם צוות השפים והטבחים של ארמון וורסאי אותגר על ידי המלך, מאותה ארוחת טעימות, המלך פשוט התאהב בטעמו של האספרגוס, והחליט שזה יהיה הירק המלכותי שלו. הוא הורה לבנות עבור האספרגוס חממות ענק מיוחדות בגינות הירק של ארמון ורסאי כדי שיוכל לאכול אספרגוס טרי גם בחודשי החורף מחוץ לעונת הגידול והפריחה המקורית (מרץ-יוני). ברבות הימים, הוברר כי צריכה ממנו בכמויות גדולות מעוררת אפילו חשק מיני. יש לשער שזה גם עזר ללואי ה-14 שהיה ידוע כרודף נשים, עם 10 מאהבות ידועות לפחות.
הודות ללואי ה-14 נכנס האספרגוס כאחד מחומרי הגלם האציליים למטבח הקלאסי הצרפתי. האספרגוס הפך ל"אוכל של מלכים", מה שהשליך באופן מיידי לתזונתם ולתפריטיהם של האצולה האירופית ולארוחות שהוגשו על שולחנם. בן לילה הירק הירוד, הפסול, זה שריח שתנו מסריח ומנודה מתפריטי העם לסמל סטטוס הכי נחשק ביבשת אירופה.
אם תרצו, יש פה עיקרון פסיכולוגי חזק ששווה לזכור. מדובר במושג אבסטרקטי אך בעל מהות: "ערך". זוהי אינה רק תכונה פיזיקלית קבועה, אלא תסריט תודעתי שיושב בראש של כולנו – כבני אדם. מה שנקרא "הכל בראש". מבחינה ביולוגית ופיזית, האספרגוס אף פעם לא השתנה, נכון? הוא תמיד הריח אותו דבר אחרי שאכלו אותו. אבל ברגע ששינו לו את המיסגור (Reframing) שהיה משויך כחומר גלם מזוהם, מלוכלך שהנהנים העיקריים ממנו הם השכבות הנחותות והנמוכות בעם, למוצר שרק מלכים יכולים להרשות אותו לעצמם, התפיסה האנושית לגביו השתנתה לחלוטין, ומחירו זינק לשמיים.
לכן בפעם הבאה שיש לכם מוצר טוב – זיכרו, שמיתוג אמיתי וטוב (נרטיב) הוא היכולת לייצר מצב תודעתי בראשו של האחר (בין אם זה ילדכם או לקוח פוטנציאלי שלכם). כי אם תבינו איך המוח תופס ערך, אתם לא תצטרכו לשנות את המוצר עצמו. אלא רק לשנות את הסיפור שסביבו, וככה תוכלו להפוך אפילו תפריט ילדים (או ירק של קבצנים) למעדן מלכים.
כחלק מעשייתו הענפה של ארז שטרן, אתם עשויים לרצות לנסות לפחות מתכון אחד קלאסי עם אספרגוס כחומר גלם? לשף ארז שטרן יש בנוסף גם מבחר פתרונות קולינריים שבהם תוכלו להשתמש לכל אירוע או צורך. הוסיפו את פרטיכם כאן למטה ברובריקות....או התקשרו ישירות לטלפון 050-5852785
Thank you for rating this article.
