מסעדות בעידן הניו מדיה

f שיתוף

Tweet

מסעדנות היא עסק מסוכן על סף ההתאבדותי, שולי הרווח קטנים, חיי המדף של מסעדות בתל אביב, בלי קשר לכמות הכסף שהושקעה בה, קצר יותר מחיי המדף של גבינות בשלות. ועדיין, רוב התוכן שגולשים תמימים רואים בבתי האוכל יכול להכעיס, ברמה שגורמת לנו לתהות מי לעזאזל בוחר להסתכן בלעצבן את קהל היעד שלו בעסק כל כך מסוכן. כמעט כולם חוטאים בטעויות: החל מהקלות שבהן ועד לגדולות ולקריטיות, הנה האיומות שבהן, והצעתנו לפיתרונות.

מה שפעם היה שפת הדיסקו הפך לשפת המם
אין ספק שהקהל הצעיר (דור ה-Y ודור ה-Z) הולך ומשתלט על עולם המדיה בכלל וזה הדיגיטלי בפרט. ככזה, שפתו פשוטה עד שטוחה והם מתמחים בקיצרור מילים ומשפטים (בדיוק כמו בשיר טוי - שירה המדהים של נטע ברזילי). אם תשימו לב ותקשיבו רגע לשפתם – תיווכחו לדעת כי המגניבים שבינהם עושים ממים וזו השפה שאתם רואים ברשת וגם לכם בא ללמוד לדבר אותה. אך קחו בחשבון שאם אתם לא מדברים אותה באופן שוטף – אתם תישמעו עילגים ומביכים (מומלץ להציץ בפרופיל של "סוסו אנד סאנז", בכדי להבין). מה גם שלא כל אחד הוא ממיסט – מה שטוב לאוכל רחוב לא בהכרח מתאים לשף פרטי או למסעדת כוכבי מישלן. המלצתנו: הקפידו על שפה נקייה אך עדכנית. בדקו עם קהל היעד שלכם אם הם שבעי רצון משפת הדיבור והתקשורת שלכם מולם? גם אם אתם עובדים עם מעצב או קופירייטר בקשו מהם שיגניבו יציאות מפעם לפעם לקהלים נוספים וצעירים.

תבניות שחוקות-רק בישראל
אם אתם מגייסים לקוחות (כמו בשירם של להקת חיל הים עם שלמה ארצי - כסולן) או מבקשים מהעוקבים שלכם לתייג חבר חדש? או לתייג שני חברים ולא להגיד להם מי זה מי? או סתם להשתמש בציטוט ויראלי אקראי? יש סיכוי סביר שהפוסט שלכם לא נראה ע"י 90% מהגולשים. למה? כי כולם כבר רוצים להקיא מהתבניות האלו, ולכן הם יקראו אותו וימשיכו הלאה. המלצתנו: מקום שמוכר אוכל, אל לו להיות אתר של סטטוסים מצייצים. צרו תוכן שיעלה את התיאבון לצופים ולקוראים ואת הרצון שלהם להזמין מקום - דווקא אצלכם.

פרסמו תמונות
או שמא, למעשה אי פירסומן של תמונות ע"י רבים מן המסעדנים..שמצחיקים אותנו (כמו בשירו של שארל אזנבור-הקומיקאים).... המדיה הדיגיטלית היא פלטפורמה המבוססת על ויזואל. ויזואל אומר שחייבים תמונות וסרטוני וידאו. מסעדנים יקרים: אם אין לכם תמונות וסרטונים משל עצמכם? אתם לא במדיום הנכון! לחילופין השאילו תמונות ותנו עליהם קרדיט. לכן הקפידו להעלות תמונות (עם טקסט ובלעדיו). וכן, גם של המנות וגם של הלוקיישן שלכם. הרי אי אפשר להחביא היום שום דבר באינטרנט. כך שמי שרוצה לראות מנה שנשמעה מעולה בתפריט – ימצא אותה, אם לא אצלכם אז בטריפאדוויזור שם עלולים לפרסם את המנות שלכם בתאורה שלא מחמיאה ועם פילטרים לא רלוונטים. עכשיו, גולשים עשויים לקבל את כל האינפורמציה שהם מחפשים מהמקורות הלא נכונים - ואתם (כשפים וכמסעדנים) - יצאתם מופסדים.

חוסר יכולת לשחרר
סגרתם עם משרד פרסום שעושה לכם סושיאל? תאמינו בו (כמו שר בשירה "Belive") ותנו לו לעבוד. אם הוא עושה עבודה רעה אתם תגלו זאת לבד דיי מהר. כי הגולשים ושיחות הטלפון שתקבלו, יספרו לכם ויוכיחו לכם את כוחו של המשרד. מכיוון שלעשות סושיאל זו לא העבודה שלכם – אל תעבדו בה. שמענו על מסעדות שמשקיעות הון עתק בעיצוב החלל, בגיוס צוות, בחומרי הגלם, בפרסום ובעיצוב רק כדי לתת לבן הדוד של המארחת לנהל את חשבון הפייסבוק של המסעדה. ישנם גם גרועים מכך: אלו הם המסעדנים שמנסים לנהל את הרשתות החברתיות בעצמם. אך מכיוון שלא היינו מתארים לעצמנו שהייתם נותנים לאיש סושיאל להיכנס למטבח? כך תקפידו שכל אחד יעשה את מה שהוא טוב בו.

התמודדות עם שיימינג / ביוש
ואם כבר רשתות חברתיות, אם אין לכם ניסיון בניהול משברים ברשת – אל תתעסקו עם משבר שיימינג, אלא תנו לבעלי מקצוע לעשות זאת בעבורכם. נכון שפעמים רבות השיימינג לא מוצדק ולקוחות רבים פשוט משתמשים בזה כנשק להשיג זיכוי / הנחה / ארוחה חינם, אבל יש פה כל כך מעט דרכים לצאת גדולים וכל כך הרבה דרכים להגיע לתוכנית הלילה "הצינור", או לעשות קטע מבויים של אורגזמה מפוברקת כמו שעשתה מג ריאן לבילי קריסטל בסרט "כשהארי פגש את סאלי", וביישה אותו בפניי כל יושבי המסעדה בה אכלו.

התפארות בפילוסופיה של המסעדה (בוגי-בוגי)
גם אם אתם מסעדת שלושה כוכבי מישלן - ויש לכם במה להשוויץ (אע"פ שבישראל אין בכלל כאלה...וגם אצלן זה די מעיק), הקפידו לא לטרחן לכולם את המוח במשך פסקאות ארוכות על התפיסה האקולוגית, הקולינרית והסביבתית של המסעדה. המלצה שלנו: הקפידו על מידע שימושי ותמציתי. וגם אותו, אין צורך שתדחפו לגולשים ולקוראים לגרון. אגב, מסעדות אמורות לדבר דרך המנות והידיים של השף, אם יש לכם גישה ייחודית – תנו לגולשים לדגום אותה. 

הסתרת התפריט
אי אפשר למנוע מידע כל כך בסיסי מלקוחות. זה לא מגניב, זה לא גורם לגולשים לחשוק במסעדה. מסעדות אינן המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים ואתם לא צריכים סיפור כיסוי (כמו בסדרה בת 4 הפרקים של ערוץ הוט 8) לכן, כמסעדנים – אל תשחקו אותה קשים להשגה. את התפריט שלכם חייבים למצוא כשהוא מעודכן ועכשוי. אם בדרך הגולשים עשויים לחסוך בחיפוש הארוך ולבחור מסעדה מתחרה (וביננו: יש המון) - ההפסד הוא כולו שלכם. אם תכנסו לנעליהם של הגולשים זה בעיקר גורם ללקוחות לחשוב שיש לכם מה להחביא, ואולי הם צודקים. מומלץ להעלות את התפריט כחלק מהאתר ולא כקובץ להורדה.

רכיבה על טרנדים
רכיבה על טרנדים לא מוצדקים מעיקים כשהם באים לידי ביטוי במטבח, אבל גם באתר וברשת זה מעצבן, מעייף ובעיקר מעיד על חוסר מקוריות. לא חייבים לפרסם פוסט על פוליטיקאי כשכולם מדברים על בחירות קרבות, ולא חובה לנסות לקפוץ על עגלת האקטואליה בכל פעם שקורה משהו בסביבה. הייתם מחליפים מנה מנצחת בתפריט שלכם בשביל חציל בטחינה (הנחשב למנה ישראלית טיפוסית שתמצאו כמעט בכל מסעדה, מזללה או דוכן בשוק)? כי ככה זה נראה ונשמע כששף או מסעדן נגררים אחרי טעם קהל היעד והשוק. גם סי היימן סיפרה פעם שלהיות רוקיסטית - משמע: להתכנס לתוך נישה. בעוד שהקנאה המקצועית שלה זו דווקא ריטה עם קהל רחב ושירים חוצי גבולות וקהלים. אנחנו דווקא רב גונים בטעם המוסיקלי שלנו ולכן מוקירים ומפרגנים לחנן בן ארי על היוזמה המוסיקלית, האוטנטיות והקריאטיביות שלו.

שקיפות-זה שם המשחק
היום – יותר מתמיד, הקפידו לעדכן את האתר או את עמוד האינסטגרם שלכם עם שם, כתובת וטלפון להזמנות. אפשרו לגולשים לראות היכן אתם ממוקמים על המפה (או "במפה" על פי טל ברודי). פרסמו תפריטים  ברורים (ולא בטופס Word) בצורה כזו שכל גולש יוכל לעשות העתק-הדבק לדפדפן כדי למצוא את המנות של המסעדה. פרטי התקשרות זמינים, אמינים ותפריט עדכני משפיעים באופן משמעותי על דעת הקהל מאשר המידע באיזו שורה בשדה קטפתם את החסה.

לשף ארז שטרן שפע של רעיונות עיסקיים ומבחר של פתרונות קולינריים למגוון של לקוחות. בין השאר אנו עוזרים לחברות ואירגונים בכתיבת חזון ואמנת שירות. עוזרים בהפקת ספרי בישול למשפחות, יחידים והן לחברות. מתכונים תמצאו כאן באתר אך שירותי מתכונאות יכולים להוות פתרון מעולה לחברות מזון שונות כמו גם לשפים ומסעדות כמו גם לבתי מלון ואולמות אירועים (העוסקים מן הסתם בתחום המזון והמשקאות).

ותודה לאורן ברזילי מטיים אאוט על הרעיון לכתבה